בתאקסים יש לפחות ארבעה שלבים. השלב הראשון - הצגת הטעם הבסיסית של המאקם. השלב האמצעי של ההטעייה והפיתוח, השלב השלישי של השיא - בהגעה לאוקטבה הגבוהה ולבסוף החזרה הבייתה.
יש שלוש דרכים להגיע לשיא:
א. לצעוק את השיא ולעלות מהאוקטבה הנמוכה לגבוהה, הצגת סולם בבת אחת. בקפיצה או בהדרגה עולה או יורדת. זו הדרך הראשונה - לצעוק את זעקת הלב. זה תמיד עובד לצעוק את האוקטבה ולהדגיש אותה ולתת לה להדהד. זה לא חייב להיות סימטרי, זה יכול להיקטע כמו מישהו שצועק ובוכה ומפסיק וכו'.
ב. דרך שנייה היא הדרגתית. אני לא צועק את זה בבת אחת. אני טיפוס סולידי ולא צעקן. אני עושה את זה בעדינות. אני מטפס אל שיא דרך המקאמים שבדרך ומגיע אליו לאט לאט ובעדינות, אפילו דרך סינקוונצה ומרכך את זה בעדינות ופתאום הגענו לאוקטבה דרך המלודיה של הסינקוונצה. אין כמו מלודיה טובה להעביר את הנסיעה.
ג. הצורה השלישית היא דרך מוטיב מסויים. כשאנחנו מגיעים לשם אנחנו צריכים לשחק בין שני מקאמים, למשל - חיג'אז על הרה הגבוה וסגה על הסי קורון. או חיג'אז על הרה הגבוה וניקריז על דו.